פסקי הרא"ש על בבא מציעא ט:מ

ההוא שטרא דהוה כתב ביה שנין סתמא ומשכנתא דסורא הואי ולא פירש השנים מלוה אומר שלש ולוה אומר שתים. קדם המלוה ואכל הפירות של שנה שלישית. ואמר רב יהודה קרקע בחזקת בעליה עומדת. ורב כהנא אמר פירות בחזקת אוכליהן הן. והלכתא כותיה דרב כהנא. והא דקי"ל כר"נ דאמר לעיל בפ' השואל (בבא מציעא דף קב:) קרקע בחזקת בעליה עומדת ואפילו בא בסוף החודש כולה למשכיר. ומשני התם לאו מלתא דעבידא לאיגלויי הוא הכא מלתא דעבידא לאיגלויי הוא ואטרוחי בי דינא בכדי לא מטרחינן. ויראה כיון דקי"ל קרקע בחזקת בעליה עומדת ואין אנו מניחין הפירות ביד המלוה אלא מפני חשש טורח ב"ד אם מתו העדים ונשתקע הדבר מפי אחרים ויראה לב"ד שלא יוכל המלוה לברר דבריו מוציאין הפירות מיד המלוה ללוה. מלוה אומר ה' ולוה אומר ג' א"ל הבא שטרך א"ל אירכיס לי. אמר רב יהודה מלוה נאמן. מיגו דאי בעי אמר לקוחה היא בידי. א"ל רבינא לרב אשי אלא מעתה משכנתא דסורא דכתבי ביה הכי במשלם שניא אילין תיפוק ארעא דא בלא כסף ה"נ דאי כביש לשטר משכנתא ואמר לקוחה היא בידי דמהימן. א"ל איבעי ליה למחויי ואי לא מחא איהו דאפסיד אנפשיה.