פסקי הרא"ש על בבא מציעא ה:נח

תנן התם שטרי חוב המוקדמין פסולין והמאוחרין כשרין. מוקדמין אמאי פסולין נהי דלא גבי מזמן ראשון מזמן שני יגבה. א"ר יוחנן גזירה שמא יגבה מזמן ראשון הלכך כמלוה על פה דמי ולא גבי ממשעבדי וכן הלכתא. וא"ת ואפי' מבני חרי היכי גבי והלא העדים פסולין הן שבמתכוין חתמו שקר והקדימו הזמן וי"ל כגון שיש עדים שמעידין שאנוסין היו מחמת נפשות. א"נ כגון שאומרים טעינו בשנת המלך או בעיבורא דירחא בין חדש מלא לחדש חסר. ולא הוזכר בשטר בכמה בשבת אלא בכמה בחדש. והתוספות כתבו דאין גובה אפילו מבני חרי בשטר זה. ודקדקו מלשון פסולין דמשמע דהוי כשטר פסיל ואין גובין בו כלל: