פסקי הרא"ש על בבא מציעא ב:יב

מתני' אף השמלה היתה בכלל כל אלו ולמה יצתה להקיש אליה ולומר לך מה שמלה מיוחדת שיש לה סימנין ויש לה תובעין חייב להכריז אף כל דבר שיש לו סימנין ויש לו תובעין חייב להכריז לאפוקי לאחר יאוש דלית ליה תובעין:

גמ' מאי בכלל כל אלו אמר רבא בכלל לכל אבדת אחיך. דלכל ריבויא הוא ולא איצטריכו כל הני פרטי וכולהו אתו לדרשה. שמלה לתובעין. חמור דמהדרי' חמור בסימני אוכף. שור לגיזת זנבו שחייב להתעסק בשבח אבידה לגוז הזנב כשיגיע זמנו לגזוז כדי שיחזור ויגדל. וכ"ש גיזת הצאן. ואע"ג דדרשינן בע"ז דף כו: לכל אבדת אחיך לרבות המומר. תרוייהו שמעי' מינה. דרבויא דלכל קאי אאבידה וקאי אאחיך ופשטיה דקרא קאי אאבידה טפי מאאחיך: ת"ר אשר תאבד ממנו פרט לאבידה שאין בה שוה פרוטה שאין חייב ליטפל בחזרתה. דסלקא דעתך דנרבייה מלכל אבדת אחיך. רבי יהודה אומר ומצאתה פרט לאבידה שאין בה שוה פרוטה. ומסקינן דפרוטה שהוקרה שהוזלה וחזרה והוקרה איכא בינייהו. מ"ד אשר תאבד איכא. ומ"ד ומצאתה בעינן שיעור מציאה משעת אבידה עד שעת מציאה: