פסקי הרא"ש על בבא קמא ט:ב

ת"ר הגזלנין ומלוי ברבית שהחזירו אין מקבלין מהן. והמקבל מהן אין רוח חכמים נוחה הימנו וה"מ באין הגזילה קיימת. אבל בגזילה קיימת מקבלין מהן ודוקא בבאין מעצמם לעשות תשובה כההיא עובדא דרבי ומשום דלא תנעול דלת בפני בעלי תשובה. אבל עומדים במרדן כופין אותן להחזיר כההיא דלקמן (בבא קמא דף צו:) ההוא דגזל פדנא דתורא מחבריה ולקמן בפרק בתרא (בבא קמא דף קטו.) נרשאה גנב סיפרא ונסכא דרבי אבא בשבועות דף מז. וההוא רעיא בפ"ק דבבא מציעא דף ה. ואמרינן בפרק איזהו נשך (בבא מציעא דף סא:) רבית קצוצה יוצאה בדיינים. ועי"ל דתקנת רבי מיירי באדם שרוב עסקיו ומחיותו ברבית שתשובתו קשה כעובדא דרבי. וההיא דהניח להן אביהן מעות של רבית דעד מותו נתעסק ברבית. וכן כל הנך דמייתי. אבל אם באקראי עושים מוציאין מהן. הגבאים והרועים והמוכסים תשובתם קשה ומחזירין למכירין ושאין מכירין עשו בהן צרכי צבור בורות שיחין ומערות. ובגזילה קיימת איירי: