פסקי הרא"ש על בבא קמא ג:יד
Rosh on Bava Kamma 3:14 · פסקי הרא"ש על בבא קמא · free full Hebrew text
Open in the reader →שור שוה מנה שנגח לשור שוה מאתים ואין הנבילה יפה כלום נוטל את השור:
גמ' מתני' מני ר"ע היא דתניא יושם השור בב"ד דברי רבי ישמעאל. ר"ע אומר יוחלט. והלכה כר"ע מחבירו. ואם הקדישא ניזק קדוש. ואם מכרו מכור. ואם שבח או כחש ברשות ניזק כחש ושבח. וגם אינו יכול לסלקו בזוזי. ולרבי ישמעאל יכול לסלקו. ולפירוש רש"י אם הקדישו מזיק קדוש משום דר' אבהו: זאת אומרת המזיק שיעבודו של חבירו פטור. כגון שחפר בורות שיחין ומערות בשדה המשועבד לחבירו והיינו למאן דלא דאין דינא דגרמי. ולקמן (בבא קמא דף צח.) פסקינן הלכה כמאן דדאין דינא דגרמי הלכך המזיק שיעבודו של חבירו חייב:
מתני' שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים ואין הנבילה יפה כלום אמר ר"מ על זה נאמר ומכרו את השור החי וחצו את כספו. אמר ליה רבי יהודה וכן הלכה קיימת ומכרו את השור החי וחצו וגו' ולא קיימת וגם את המת יחצון ואיזה זה וכו'. ועסקינן בגמרא דבין למר ובין למר האי מאה ועשרים וחמש שקיל והאי קכ"ה שקיל. ופחת נבילה נמי מודו דניזק הוי. ופליגי בשבח נבילה היכא דליכא פסידא לניזק ר"מ סבר דניזק הוי ורבי יהודה סבר פלגי. ותרוייהו אית להו פחת שפחתו מיתה מחצין בחי. והלכה כרבי יהודה: