פסקי הרא"ש על עבודה זרה א:ה

מתני' אילו הן אידיהן של עובדי כוכבים. קלנדרא וסרטריא וקרסטים יום גינוסיא של מלכי עובדי כוכבים ויום הלידה ויום המיתה דברי ר"מ וחכ"א מיתה שיש בה שריפה יש בה עבודת כוכבים ושאין בה שריפה אין בה עבודת כוכבים יום תגלחתו זקנו ובלוריתו ויום שעלה בו מן הים ויום שיצא בו מבית האסורים ועובד כוכבים שעשה משתה לבנו אינו אסור אלא אותו היום ואותו האיש. פירש הראב"ד ז"ל דיום תגלחת זקנו ובלוריתו ועלה בו מן הים ויצא בו מבית האסורין אמלכים קאי אבל שאר עובדי כוכבים אינם עושים יום איד בכל הני ודקדק מדנקט בסיפא עובד כוכבים שעשה משתה לבנו מכלל דעד השתא במלך איירי ועוד הביא ראיה מהא דאמר לקמן פרק רבי ישמעאל (עבודה זרה דף ס:) על מתני' דנפל לבור ועלה לא שנו אלא שעלה מת אבל חי אסור דבהדי דסליק מנסיך ליה דדמי ליה כיום אידו ומדקאמר דדמי ליה כיום אידו ולא קאמר דהוה ליה יום אידו אלמא לאו יום אידו ממש הוא ואם לא שהיין מזומן הוא לידו לא היה עובד בו בעבודת כוכבים ואין לך יציאה מבית האסורין גדול מזה ועוד כתב מתני' דקתני אין אסור אלא אותו היום ואותו האיש אכולהו מתגלחת זקנו ואילך קאי מדקפסיק כולהו בחדא פיסקא וכן נראה דלא מסתבר כלל דכל בני מלכותו יעשו יום איד בשביל תגלחתו זקן המלך וכן מוכח בגמרא דקאמר מתניתין נמי דיקא דקתני יום תגלחת זקנו ובלוריתו ויום שעלה בו מן הים ויום שיצא בו מבית האסורין ועובד כוכבים שעשה משתה לבנו אין אסור אלא אותו היום ואותו האיש אלמא דאכולהו קאי דאי לאו הכי הל"ל מתני' נמי דיקא דקתני עובד כוכבים שעשה משתה לבנו אין אסור וכו':

גמ' בעי רב מתנה עיר שעשתה קלנדרא וכל עיירות הסמוכות לה משתעבדות לה אותן העיירות הסמוכות אם אסורות או מותרות ריב"ל אומר קלנדרא לכל אסורה ורבי יוחנן אמר קלנדרא אינה אסורה אלא לעובדיה בלבד והלכתא כר' יוחנן דתניא כוותיה: