עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפסקי הרא"ש על עבודה זרה

פסקי הרא"ש על עבודה זרה א:כג

Rosh on Avodah Zarah 1:23 · פסקי הרא"ש על עבודה זרה · free full Hebrew text

Open in the reader →

גמ' תניא ר' שמעון בן גמליאל אומר לא ישכיר אדם מרחצו לעובד כוכבים מפני שנקראת על שמו ועובד כוכבים זה עושה בו מלאכה בשבתות וי"ט. אבל שדהו לעובד כוכבים מאי. שרי דאמר אריסותיה קעבד. מרחץ נמי אמרי אריסותיה קעבד. אריסות למרחץ לא עבדי אינשי. רבינו תם ז"ל התיר לישראל ששכר אומנא לבנות לו בית בקבלנות שיהו בונין בשבת משום דאמר אריסותיה קעבד גבי שדה אע"פ שמשביחו ביו"ט ובשבת כ"ש גבי בית דלא שייך שם שבח כלל. ואע"ג דפליג ר"ש בן אלעזר על רבן שמעון בן גמליאל ולית ליה אריסותיה קעביד. מ"מ הלכה כרבן שמעון בן גמליאל דסתם לן תנא דמתני' כוותיה. דדוקא מרחץ אסור אבל שדה מותר. ועוד הביא ראיה מדשרו ב"ה (שבת דף יז:) ליתן עורות לעבדן וכלים לכובס עובד כוכבים ע"ש חשיכה. וכ"ת דוקא היכא דלא מיפרסמא מילתא אבל במיפרסמא מילתא אסור. הא ליתא דהא ברייתא דאין נותנין חטים לתוך הריחים של מים אלא בכדי שיטחנו מבעוד יום הוי בעי לאוקומי אפילו כבית הלל ומסיק התם דכבית שמאי אתיא אבל לבית הלל שרי אע"ג דמיפרסמא מילתא. ואמר נמי בפרק קמא דשבת (דף יט.) גבי ספינה ופוסק עמו על מנת לשבות ואינו שובת דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר אינו צריך לפסוק. ואין נ"ל דמה שהביא ראייה מעורות וכלים אין ראיה דשאני התם שהוא בצינעא בביתו של עובד כוכבים. וכה"ג מחלק במועד קטן (דף יא:) גבי אבל דתני התם היתה מלאכתו ביד אחרים בביתו לא יעשו בבית אחרים יעשו. ומריחים של מים אין ראייה לקבלנות דהתם המלאכה נעשית ממילא והישראל מותר לתת חיטים לריחים מבעוד יום. ומהך דשמעתין דאמר אריסותיה קעביד בשדה אין ראייה לקבלנות בתים לפי שאין רגילות בשדה אלא אריסות וחכירות. אבל רוב בנין בתים ע"י שכיר יום הלכך הרואה אומר שכירי יום נינהו. וראייה מירושלמי בפרק קמא דשבת דתניא אומני' עובדי כוכבים שהיו עושין לישראל בתוך ביתו אסור. בתוך בתיהן מותר. אמר ר' שמעון בן אלעזר במה דברים אמורים בקבלנות אבל בשכר אסור. במה דברים אמורים בתלוש מן הקרקע. אבל במחובר לקרקע אסור. בעיר אחרת בין כך ובין כך מותר. מהו בין כך ובין כך. אמר רבי אילא בין בתלוש ובין במחובר ובלבד בקבולת. אמר ר' שמעון יבן ביסנא בשם רב אחא בשבת ואבל הלכה כר' שמעון בן אלעזר. וכיון שפוסק בתלמוד ירושלמי כר' שמעון בן אלעזר ולא מצינו בתלמוד שלנו שחולק עליו מנין לנו להתיר. הלכך כל קבולת במחובר כבנין בית אסור. ואפי' בתלוש לצורך מחובר. כגון אם סיתת העובד כוכבים האבנים בביתו בשבת אסור. וכן מוכח בירושלמי דקאמר בתוך ביתו מותר ארשב"א בד"א בקבולת אבל בשכר אסור. בד"א בתלוש פירוש בהא אמר דקבולת בבית העובד כוכבים מותר. אבל במחובר לקרקע אסור. והיכי משכחת מחובר לקרקע בביתו של עובד כוכבים. אלא ודאי בתלוש לצורך מחובר קאמר. וכן שמעתי שזקינו של אבא מורי בנו לו בית בקבלנות וסתתו האומנין האבנים (בביתו) בשבת ולא רצה לשקען בבנין. וכן מוכח במועד קטן (דף יב.) דאמר מקבלי קבולת בתוך התחום אסור. חוץ לתחום מותר. ואמרו עליו על ר"ת ז"ל כשבנה את ביתו לא סמך על הוראתו ונהג בו איסור.