פסקי הרא"ש על עבודה זרה א:יח

מתני' אין מוכרין להן לא דובים ואריות ולא כל דבר שיש בו נזק לרבים. ואין בונין עמהן בסילקי וגרדום איצטדייא ובימה אבל בונין עמהן דימיסיאות ומרחצאות. הגיע לכיפה שמעמידין בה עבודת כוכבים אסור לבנותה:

גמ' אמר רב חנן בר אבא חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס אבל לא למכירה. וכן הלכתא: הרחק מעליה דרכך זה אפיקורסות והרשות. ואל תקרב אל פתח ביתה זו זונה. וכמה. אמר רב חסדא עד ארבע אמות: ת"ר ההולך לאיצטדינין ולכרכום ורואה את הנחשים ואת החברין בוקיון מוליון ולוליון בלורית וסגלורין הרי זה מושב לצים. ועליהם הכתוב אומר אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים וגו' כי אם בתורת ה' חפצו. הא למדת שדברים הללו מביאין את האדם לידי ביטול תורה. דרש ר' שמעון בן פזי מאי דכתיב אשרי האיש אשר לא הלך וגו' ומאחר שלא הלך מהיכן עמד ומאחר שלא עמד מהיכן ישב ומאחר שלא ישב מהיכן לץ לומר לך שאם הלך סופו לעמוד ואם עמד סופו לישב ואם ישב סופו ללוץ ואם לץ עליו הכתוב אומר אם חכמת חכמת לך ואם לצת לבדך תשא. אמר ר' אליעזר כל המתלוצץ יסורין באין עליו שנאמר ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסרותיכם. אמר להו רבא לרבנן במטותא מינייכו לא תלוצצו דלא ליתו יסורין עליכון. אמר רב קטינא כל המתלוצץ מזונותיו מתמעטין שנאמר משך ידו את לוצצים: אשרי איש ירא ה' איש ולא אשה. אמר רב עמרם אמר רב ואמרי לה אמר רב נחמן אמר רב אשרי למי שעושה תשובה כשהוא איש: על פלגי מים אמר רבי תנחום בר חנילאי לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד. ומי ידע כמה חיי. כי קאמר ביומי. אשר פריו יתן בעתו אם פריו יתן בעתו עליהו לא יבול. ואם לאו על הלומד ועל המלמד הכתוב מדבר לא כן הרשעים וגו' והיינו דאמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב מאי דכתיב כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה. כי רבים חללים הפילה זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה. ועצומים כל הרוגיה זה תלמיד שהגיע להוראה ואין מורה. ועד כמה. עד ארבעין שנין: