רוממות אל על תהילים צז:ז

יבשו בל עוברי כו' הנה פסל יקרא של אבן או עץ ואלילים הם מה שלמעלה שהפסל הוא דוגמתו כשמש ירח או שר או מלאך כנראה מאמרו כי כל אלהי העמים אלילים כי שם כלל העליונים שאם לא כן אלא בשל עץ ואבן איך להורות הפרש אמר וה' שמים עשה. ונבא אל הענין אמר כי לבלתי יתבוששו בהשתחוות לפסל נסך חרש יש מהם יתהללו לאמר שאינן כזולתם שלא יכוונו רק אל הדומם כי הם לא יכוונו רק אל האלילים ולא שהם קוראים דוגמתם אלילים רק אלהים כי אם שרוח הקדש מכנה בלשון הבלים והענין שאמר מרע"ה איזה סימן אתן לכם שיתחיל ליתקן העולם שהוא כשיכנעו שרים של מעלה הלא הוא כאשר תראו שיבושו כל עובדי פסל גם כת המתהללים שאין עובדים כי אם העליונים אז הוא הוראה שהשתחוו לו כל אלהים כי מידי איתרע מזלייהו ותשש בטחונם. או יאמר דברים כפשטם כי בימים ההם תגלה ותראה מלכותו לעיני הכל שיראו כי ישראל ישמחו ויעלצו לפני אלהים ואש מלפניו תאכל צריו שאין זה כי אם גלוי שכינה לעיני הכל והנה בראות שרי האומות כך יראו מאשו יתברך ויבואו וישתחוו לפניו יתברך ברוב ההודאות ואמר שגם בראות כל עובדי וכו' שלהבה תלהט צריו לא יבושו כל עובדי פסל המתהללים באלילים עד ראותם שישתחוו לו כל אלהים שישפילם אז ה' עד יבואו וישתחוו בפועל לפניו יתברך ומי שנתן כח לעיניהם לראות גלוי שכינה מכל שכן שיתן לראות בהשתחויית שריהם: