רוממות אל על תהילים צד:יא

כי הלא לא מחשבותיו מחשבותיכם כי דעו לכם מה מחשבותיכם אשר תשיגו במחשבות עיוניכם כי הלא ה' יודע מחשבות אדם כאשר המה הבל שהוא טרם בא המחשבות אל הלב בזמן שעדיין המה הבל כי מלת כי כמו כאשר כמד"א כי תבא כי תצא וכיוצא ואם כן מה ידעתם ולא אדע כי תאמרו אלי למה אאריך לרשעים האם תעבור הסיבה במחשבות שכלכם.

או יאמר אחרי אמרי שיביט בממשות האדם ובמעשיו הגשמיים מכל שכן שה' יודע מחשבות אדם כי הלא המה הבל בלתי ממשיים כי יותר קל הוא לרוחני לדעת מה שאין בו ממש ממה שיש כו ממש:

(י) או יאמר על מה שיאמרו ולא יבין אלהי יעקב אמר המלמד אדם דעת כלומר כי הוא יתברך המלמד את האדם הוא עצמו דעת כי אינו כאדם שדעתו נפרד מאיכותו כי אם הוא יתברך ודעתו דבר א' וזהו המלמד אדם הוא דעת כי המלמדו עצמו הוא דעת ובזה יתכן מה שלא אמר לאדם:

(יא) ולא עוד אלא שה' יודע מחשבות אדם עם היותם הבל מחמת חומריותם ולא יעצרנו הגשמות אשר לאדם ומה גם עתה יעקב שהוא נפש רוחנית למעלה שמכל שכן שיבין הוא יתברך צערו שיצטער עלינו: