רוממות אל על תהילים פט:יד

כי אפילו לא היה שאנשים לוחמים וה' הוא האלהים עוזרם כי אם הכל עשה ה' בב' המקומות וזהו לך זרוע עם גבורה לומר הנה דרך העולם שהמלך מחזיק ידי חילו בתת להם גבורה והם בזרועם עושים המלחמה אך אתה אינך צריך זרוע אומה להפיל זולתה על ידי תתך גבורה בנוצחת רק לך זרוע עם גבורה שמבלי זרועות ישראל אתה לוחם מלחמתם כי לך זרוע עם גבורה ולא שהם הזרוע ואתה נותן הגבורה כאשר היה בתבור כי מגן אם יראה ורומח כו' והולכי על דרך שיחו נצחו וכן בחרמון נצחו את האמורי מארנון עד חרמון באשד הנחלים שמבלי ילחמו ישראל הכניס ה' הסלעים מזה אל פתחי שערי המערות המלאות אמוריים מהעבר הלז ויצאו נהרי נחלי דם אויבי ה' הנה כי לך זרוע הוא שמאל כנודע מלשון זרוע סתם שהוא צפון כח הדין והרוגז. ואם ח"ו היו ב' רשויות אחד בתבור ואחד בחרמון שמאל בא' וימין באחר במקום שתעוז ידך היה ראוי תרום ימינך והם עליו אך ודאי שהכל אחד וה' הוא האלהים ואם כן בטלה דעתן של חושבי און שתי רשויות חלילה כי אם שצפון וימין אתה בראתם.

או יאמר לך זרוע כו' הלא אמרתי כי אין ב' רשויות חלילה כי אם שה' הוא האלהים ואין לתמוה איך יהיה חיבור בנגדיות ואיך לא ינגד א' בפעולה הנגדיית אליו כי הענין הוא לך ה' אשר דובר בך זרוע שכל מדה כלולה מכולן באופן כי לך ה' בעל הרחמים זרוע היא בחינת דין ועל היות שאין מציאותך משולל דין על ידי שייכות זה אתה גם כן עם גבורה שהוא אשר הוא מדת גבורה כי ה' הוא האלהים בלי פירוד ובכן אין למדת רחמים נגדיות בפעולת דין שאינו אלא שכאשר תעוז ידך שתגבר לפעול דין תרום ותסתלק בחינת ימינך כי הכל רצון אחד.

או יאמר ראיה כי ה' הוא האלהים כי הלא ראינו כי כאשר תעוז ידך שתפעול רוגז תתרומם בעולם ימינך שעל ידי מכות מצרים ידעו כי אתה ה' ומה גם בים שנאמר וידעו מצרים כי אני ה' בהכבדי וכו'.