רוממות אל על תהילים פז:ד

והביא ראיה אל אומרו נכבדות מדובר בך כמעט מהחוש ומפורסם והוא כי הנה הפסוק משולל הבנה מתיישבת אך יאמר הנה ישראל נתיישבו ברהב רד"ו שנה ובבבל שבעים שנה ועם כל זה לא נעשה איכותם מזגם ומראיתם כמקום תרבותם ליקרא מצריים או בבליים מה שאין כן יתר אומות כי בהיותם שקועים שבעים שנה או יותר בעיר אחת שאינה מולדתם יתערבו בבני העיר ההיא והיו כעם אחד ושם העיר ההיא תקרא גם עליהם גם אם יהיו בעלי קצוות בטבעם ומזגם הגרים עם התושבים אחר השתקעם כל כך שנים יהיו לאחדים וזה אמר כמדבר איש ישראל על עצמו ואומר הנה אין צריך לומר אשר לא ידעוני שגרתי משך זמן במצרים ובבל כי אם גם ליודעי שידעו בזה ואזכיר להם כך ודבק להזכרתי יתמהו ויאמרו יודעי בהזכירי להם רהב ובבל שנתיישבתי בתוכם מה זאת כי הנה פלשת וצור שהם הנאים וחשובים בעלי הדר וקומה מאד עם כוש שהם שחורים ונבזים וכעורים מתערבים לאחדים בהיותם בהמשך זמן רב וזהו הנה פלשת וצור עם כוש כלומר יתערבו להיות אחדים עם כוש באמנה אתם וזה המזכיר לנו רהב ובבל הוא הישראלי לא יאמר עליו רק זה יולד שם בעיר האלהים היא ציון הנז' כי כל מה שנשתקעו ברהב ובבל לא הספיק ליראות בהם תואר מצרי או בבלי ליקרא עליו שם העיר שנשתקעו שם רק תמיד יראה כאלו יולד שם בירושלים או ציון גם שהיה זמן רב ברהב ובבל: