רוממות אל על תהילים פד:ז

וההפרש הוא כי אלו שאמרתי בלשון רבים אשרי יושבי ביתך כשהם עוברים בעמק הבכא הוא גיהנם מעין ישיתוהו שאין להם זכות להעלותם עמהם אלא על ידי בכיה שהם בוכים והם רואים אותם בוכים ובוכים עמהם כשאלת משה אל נפשו שמא ראית אותן בוכים ובכית עמהם וזהו מעין ישיתוהו בין היושבים שם והעוברים אך זה שעוז לו בך שהזכרתיו בלשון יחיד אשרי אדם עוז לו בך זה אין צריך לומר שלרוב זכותו לא יצטרכו לבכות כי אם שגם ברכות יעטה למה שהוא מורה ליושבי העמק דרך לעלות עמו משם כי בזכותו נמשכים אחריו ועולים מגיהנם בלי בכיה רק שמורה להם הדרך שילכו עמו והם יברכוהו עד עשות לו מעטה ברכות שיעטה בו: