רוממות אל על תהילים פ:ב

ואמר אתה שהיית רועה ישראל בבית ראשון נזונים על ידך וכשגלינו לבבל היית נוהג כצאן יוסף שכאשר יוסף אשר הקדים בגלות מצרים עם השכינה כמ"ש בספר הזוהר כי גלו למצרים שכינה עמהם על ידי יוסף שהיה מרכבה אליה ועל כן הוא הנהיגם למצרים כרועה את צאנו כך שכינה עשתה כך שהלכה לבבל וניהגה אותנו שמה כרועה עדרו כאמרם ז"ל כי כשעולליה הלכו שבי לפני צר הם תינוחות של בית רבן יצאת שכינה עמהם וזהו ותצא מן בת ציון כל הדרה ועל כן עצרו כח ללכת לפני צר וכן היו שריה מזי רעב כאילים לא מצאו מרעה וילכו הליכה לאט כטבע הליכה עם היותם בלא כח לפני רודף שעם היות הרודף רץ והנרדפים מהלכים ולא רצים על כל זה היה הילוכם די למרוצת הרודף ואין זה כי אם שהשכינה שיצאת עם העוללים הלכה אתם כרועה עדרו שאינו עוזב עדרו וכן אמרו בספר הזוהר כי זה היה ענין מראה יחזקאל ליישב דעתם באמור להם כי אתם היתה שם השכינה וזהו נוהג כצאן יוסף ואחר הגלות ההוא חזרת להיות יושב הכרובים שנבנה בית שני והיית בו יושב הכרובים נחלה פניך הופיע לבנות השלישי כאשר הופעת בשני: