רוממות אל על תהילים פ:יא

ולא בלבד בהרי ארץ ישראל שהיו תחת הקדושה היה שפע הטובה כי אם גם כסו הרים צלה כי בצלה של גפן זאת חיו כל ממלכות גוים המשולים להרים והוא מאמרם ז"ל אלו ידעו האומות כמה הפסידו בגלות ישראל וחרבן בית המקדש לא החריבוהו כי מתמצית שפע ארץ ישראל היו אוכלים מכל הטוב אשר להם עתה וגם ע' פרי החג היו ישראל מקריבים שלא יצדה העולם מהם נמצא כי כל הרי האומות בצל ישראל היו מסתופפים ולבל יאמר איש איך יתכן תהיה הגפן בארץ ויכסו הרים צלה בחוץ לארץ כי הלא וענפים הם ארזי אל הם ארזים שצלם הולך למרחוק משם אל הוא שם החסד שבו נברא כל כללות העולם כי עולם חסד יבנה והוא כי נפש כל צדיק מישראל הוא כענף גפן המצל כארז כמדובר כי זכיותם הן המצלים על כל העולם: