רוממות אל על תהילים עט:ד

היינו חרפה לשכנינו כו' אמר כי שכנינו הדשים בנו לא היינו חשובים בעיניהם להיות לועגים עלינו כי היינו חרפה בעיניהם אך סביבותינו הרחוקים קצת היו מלעיגים ומקלסים עלינו וזהו לעג וקלס לסביבותינו ונמשך אל מה שאחר ואמר היינו חרפה כו' בשום לב אל אומרו גוים ואמרו ממלכות וכן אומרו אכל לשון יחיד והשמו לשון רבים. ועוד אומרו נוהו שאם הוא של יעקב אין ב"ה נקרא אלא נוה של הב"ה ואם חוזר אל הקב"ה נוך היה ראוי לומר כי כל הכתובים לנוכח אתו יתברך ידברו אך יאמר כי הנה נאמר בנפול אויבך אל תשמח פן כו' והשיב מעליו אפו והרי שכנינו וסביבותינו שמחים לאידנו שמשמחתם היינו לעג וקלס: