רוממות אל על תהילים עח:טז

אך בסלע לא היה כן כי אינו קשה כצור והוא מאמרנו בביאור התורה כי עון הנעשה ברפידים היה גדול שהוא עון ביטול תורה שהספיק לחרבן בית ראשון שויתר הב"ה על ע"א כו' ולא ויתר על ביטול תורה על כן נברא מהעון כח קשה כצור מה שאין כן בקדש כי על כן היה כסלע הבלתי קשה ולא חיצוני בעצם רק בכסוי בלבד ולכן צוה יתברך שבדבור יתן מימיו כאלו הסלע עצמו הוא הנותן כאמרו ונתן מימיו ועל כן לא נאמר בקיעה בסלע רק בצור לשבר קליפה קשה חיצונית ועל כן נאמר ויזובו שזבו מתוך הצור מה שאין כן בסלע שאמר ויוציא נוזלים מסלע כאלו מהסלע עצמו היו יוצאים כי היה כמכסה בעלמא בלתי טמא ככתוב אצלנו במקומו שהיה על שהתעצלו מהטפל בקבורת מרים שהבאר בזכותה ועל כן הקפיד הוא יתברך בהכאה במטה ולא הניח מתחלה לצאת אלא טיפין טיפין והנה ארז"ל מהו ויך את הסלע פעמים כי בהכאה ראשונה לא יצאו אלא טיפין טיפין חזר והכה ויצאו מים רבים וזה יאמר על הראשונה ויוציא נוזלים מסלע ועל השנית ויורד כנהרות מים כי להורות ההקפדה על שלא היה בדבור היה בלתי צאת הרבה מתחלה ומטעם האמור בצור אמר כתהומות ובסלע אמר כנהרות כי הצור היה על המים כארץ על התהום שצריך ליבקע הארץ כדי שיצא כד"א ויבקעו מעינות תהום אך בסלע היה כדבר הנוזל כנהר:

ויוסיפו עוד כו' אמר שעם ראותם השגחתו הגדולה לא משו מלהוסיף לחטא לו למרות עליון בציה והוא אמרם כי עליון הוא והציה מקום חיצונים ואין לו יתברך מבוא לבא במקום ההוא להשגיח בקדושתו יתברך ואין זה כי אם ששכחו וכו' על כן אני מצוה ולא ישכחו וכו':