רוממות אל על תהילים עז:י

ושמא תאמר כי אין אנו כדאים ולא ראוים גם זה אינה טענה כי הלא כתוב בתורה וחנותי את אשר אחון שהוא אף על פי שאינו הגון ורחמתי את אשר ארחם אף על פי שאינו ראוי והאם שכח חנות אל אשר אמר וחנותי את אשר אחון אם קפץ באף רחמיו שאמר ורחמתי את אשר ארחם כי לו יונח שלהיות שאין כח ברחמים להיטיב כאשר בחסד והספיק האף לקפץ אותם האם יספיק להיות סלה חלילה. או יאמר בהזכיר מאמרם ז"ל על פסוק וזכרתי את בריתי יעקוב וכו' כי הנה אמרו רז"ל למה ביעקב לא נאמר אף ובאברהם ויצחק נאמר אף אלא אברהם שיצא ממנו ישמעאל ויצחק שיצא ממנו עשו נאמר בהם אף אבל יעקב שהיתה מטתו שלמה לא נאמר בו אף ע"כ. והענין כי זכירת זכות יעקב מגינה ביותר שאין בה עיכוב אף כאשר באברהם שהאף מצד ישמעאל וביצחק מצד עשו. ונבא אל הענין והוא במה שכתוב אצלנו על פסוק תתן אמת ליעקב חסד לאברהם שהוא כי כל אחד מהאבות על ידו מתעוררת מדתו חסד מצד אברהם גבורה מצד יצחק רחמים מצד יעקב ואומר הנביא לאברהם תתן לכל אחד מדתו אמת ליעקב חסד לאברהם אך לא גבורה ליצחק כי אין אנו צריכים למדת הדין. והנה על דרך זה יאמר איש הישראלי המצר בגלות המר הזה היתכן ששם אל בעל החסד שכח חנות לא יעלה על לב וזה אמרו כמתמיה השכח חנות אל וגם אין לנו זכות אבות לנצור חסד לאלפים כי אם יאמר איש כי באברהם וביצחק יש אף זה מצד ישמעאל וזה מצד עשו ועל כן יש עיכוב הנה לזה יש ב' תשובות א' כי לא סגר מפני זה הוא יתברך הגנת זכות אברהם ויצחק אלא שמפני האף שבאברהם ושביצחק הקדים להם את יעקב אך גם על שניהם אמר שעם היות בהם אף יזכור וזהו אומרו אם קפץ באף בתמיהה כלומר שלא סגר והחליט שלא תועיל זכותם כלום. ועוד ב' כי הלא זכות יעקב שהוא בחינת רחמים אין בו עיכוב לעולם כי אין בו אף כי מטתו שלמה וזה אמר רחמיו סלה כי מדת רחמיו הם סלה כי אין ביעקב עיכוב וזה יורה היות במלת באף רביע שהוא מן המפסיקים. או יאמר אם יאמר איש כי אין לו יתברך רצון טוב עם בני הגלות הזה כי הלא יורה היה לו יתברך רוגז עמנו והראיה כי קפץ באף ולא גלה הקץ כאשר בחרבן ראשון שפירש שבעים שנה הנה משם ראיה וזהו אם קפץ באף אדרבה הנה זה יורה כי רחמיו סלה שאלו היה מיעד קץ היה נראה שאין להקדים שאמרתו גזרה על. כן הניחו בלבו וזה יאמר כי יום נקם בלבי ועל כן שנת גאולי באה באחישנה אם תאבה על כן סתם להורות כי בכל יום הוא קץ שיחישנה: