רוממות אל על תהילים ס:י

ושמא תאמר אולי תמצא שנשאר בנפשך איזו חלאה מזמן אדם ולא נטהרת עדיין להיותך גואל ישראל לעתיד אין מזה עיכוב כי הלא מואב סיר רחצי כי היה לי מואב סיר כסיר שרוחצתי במים בתוכה והוא נפשי שיצאה לעולם מקרב מואב הוא שנתרחצה נפשי מחלאת איזו בחינת זוהמא שקבלה באדם הראשון ותשאר דבוקה בפסולת מואב ותצא נפשי משם כרחוצה מהבחינה ההיא ועל כן יאות תהיה גם נחלתו לי ואם יש בי איזה עון עקבי שנעשה ממנו כח טמא מתייחס לנעל מבעקב שעדיין לא טהרתי ממנו על אדום אשליך נעלי כמה ד"א ואתן אדם תחתיך אל תקרי אדם כו' והסימן שיש לי מעתה לזה הוא כי עלי פלשת היה צודק שתתרועעי שהרגתי בהם הרבה ולא אדום. אך הוא סימן לעתיד כי מי יובילני עיר מצור לעתיד שתנתן בידי עיר מצור שלו מי שנחני עתה עד אדום שלא במתכוין כי בהצותי על ארם נהרים וארם צובה שהם לעבר האחד של ארץ ישראל מי נחני עד אדום להרוג י"ח אלף בהם על פי דרכי וישב יואב ויך י"ב אלף אך אין זה כ"א סימן עדות על העתיד בתת ה' נקמתו בעמלק שיהיה על ידי כמדובר וזהו מי יובילני עיר מצור שהוא כרך חזק להפילו לעתיד מי שעתה נחני עד אדום וכך פירשו ז"ל עיר מצור עליה כמפורש במדרש: