רוממות אל על תהילים נז:ב

ואמר חנני אלהים חנני לומר חנני מאתך שלא אהרגנו ואחטא כי צריך אני למצא חן בעיניך לעזרני וזהו חנני אלהים ושמא תאמר הלא זה בא להרגני ואם לא אהרגנו עתה בצאתו מן המערה ויהיה עם כל חילו ואתודע אליו כי אי אפשר להסתר ממנו כאשר הי' הלא יהרגני ומה בצע בבלתי שלוח בו עתה את ידי לזה חזר ואמר חנני כלומר תנני לחן בעיניו בל ימיתני וכן עשה לו אלהים כמפורש שם בכתובים שאדרבה פייס הוא את דוד וז"א אלהים בין חנני הא' לשני כי הא' הוא היות דוד לחן בעיני אלהים והשני בעיני שאול ונתן טעם על כל אחד על הראשון שיתנהו לחן בעיניו יתברך פן יחטא ויאבד נפשו בהרוג את שאול אמר הטעם הוא כי בך חסיה נפשי ויאות לך לסייעה ולהצילה מן החטא. ועל השנית שהיא חנני בעיני שאול פן יהרוג את גופי אני אומר הטעם שהוא כי ובצל כנפיך אלהים הנז' שאתה ממה"ד ומייסרני בצער בריחה וכיוצא בזה אחסה לנכות הוותי אסתופף בצל כנפיך עד יעבור הוות שעשיתי שיושלם ויעבור הוותי מלפניך שהוא כהתם גבול היסורין הצריך למרקם כי אחר תום העון אין פחד אויב: