רוממות אל על תהילים לו:ז

על כן אני אומר צדקתך כהררי אל וכו' והוא כי הנה ידוע בחכמי האמת כי כל מדה ממדותיו יתברך כלולה מבחינות זולתה ולמדת ה' היא מדת רחמים יש בה בחינת חסד ובחינת צדקה ובחינת משפט וכן מדת אלהים גם בה אפילו מדת חסד אלא שאינו דומה חסד שבשם ה' כי רב הוא עם חסד שבמדת אלהים שהוא משותף עם דין. ונבא אל הענין אמר הנה נא ערכתי דברי היצה"ר והפשע לרשע שהעיקר הוא שהשטן פורע לאלתר ואל אמונה בהשמים חסדו ועד התחיה והנה לומר שבחינת חסדך תתננה מעתה איני אומר כאשר אומר לפנים אך לפחות בחינת צדקתך הקטנה מהחסד תן לעתות הצורך כהררי אל שהוא ההרים קטנים של אל הוא שם החסד כדי שאם יגרמו עונות שיהיו משפטיך תהום רבה שיש חטאים בבני אדם שראוי עשות שפטים תועיל צדקתך לצרף אדם ובהמה סוג החוטא עם סוג הבלתי חוטא ותושיע ה' או במה שידענו כי תואר אדם נאמר על הצדיק תצרף הצדיק הנקרא אדם העושה מצות עם בהמה הבלתי עושה עונות ותושיע ה':