רוממות אל על תהילים לו:יג

ומה שמאסתי רגל גאוה הוא כי הוא בור ששם נפלו פועלי און ומה ששאלתי טוב מעט פן אקנא ברשעים שידם תנידני הוא שע"י קנאה זו דוחו ב"א ולא יכלו קום בראותם יד רשעים כחם ועוצם ידם לכן אל תתנהג בעולם בחסד ה' כ"א בחסד אלהים כמדובר. או יאמר צדקתך כו' והוא כנודע מרז"ל שאמרו למה נבראו הרים ובמקומות ידועים ראה הקב"ה כל מקום שהתהום היה רבה ואפשר להיות בוקע ועולה ברא עליו הר להגן מהתהום ובזה נבא אל הענין אמר כמו שהררי אל אצל תהום רבה שההרים מגינים בל יציף התהום את העולה כך הוא צדקתך להגין ממשפטיך בל יאבדו העולם ועל כן אדם ובהמה יושיע כי מצרף את הבהמה שראויה לעשות לה צדקה כי אינה חוטאת עם האדם החוטא וראוי לעשות בו משפטים להגין לאדם כהרים לתהום וגם בדרך זה ימשך המשך הקודם כמדובר: