רוממות אל על תהילים לה:כג

העירה והקיצה כו' הנה בשני דברים היה צריך לבא במשפט א' על עון אשר בא אל בת שבע. שני על אשר היו אויביו מצרים ומצערים אותו כשופכים את דמו ועל הא' אמר עורה והקיצה למשפטי ועל השני על בעלי ריבו אמר אלהי ואדני לריבי. וכונת הכתוב לומר כי הלא אמרתי אדני אל תרחק ממני שלא תסתלק שכינה מהיות עמי והלא יאמר אומר איך שם זה ידינך אם תהיה לו כבן בית שלא תסתלק ממך לזה אמר אל שם אדנות שהזכיר גם שאמרתי אל תרחק ממני לא שתהיה עוזר לי בדין או שתדום לבל הרשיעני כ"א אדרבה העירה והקיצה למשפטי וזה הוא על דבר משפטי ודיני על עוני כי על ענין ריבי עם יריבי בזה ידעתי כי כל כך רע הדבר בעיניך לא בלבד שם אדנות שהוא מדת הדין הרפה כי אם אלהי ואדני שהם מדה"ד הקשה ושם אדנות הוא מדה"ד הרפה תחבר לדון אותם על ריבי ואמר אלהי ולא אמר אלהים כלומר כי יקנא על ריבם עמדי מתייחס לאלוה שלי אך ידעתי כי אם לריבי גם הוא יהיו שני בחינות הדין ודאי יחייבו את ראש אנשי ריבי: