רוממות אל על תהילים לה:יז

אדני כמה תראה כו' לבא אל הענין נקדים שני דברים אחד כי ענוש לצדיק לא טוב. ב' כי ככפירים שואגים לטרף כן עונות האדם שהם קטיגורים וכחות הטומאה יבקשו לטרוף את נפשו ולידבק בה. ונבא אל הענין והוא כי הנה ראה דוד כי אויביו ראויים לעונש שואה ומשואה והיה ירא פן יענש בהתגלגל צרותם על ידו גם היה ירא פן עון בת שבע ועון מה שאת אוריה הרג בחרב בני עמון יהיו ככפירים שואגים לטרוף את נפשו על כן התחנן על השני דברים על האחד אמר אדני כמה תראה זולת מה שאני רואה מאשמות האנשים האלה אתה כמה תראה מאשמותם צרורות בנפשותם על כן אחלה פניך שתשיב נפשי משואיהם כי מה שנפשי תאבה אל שואיהם וצרותם תשיבנה מזה כי לא יחסר מכמה תראה שעל זולת מה שחטאו לי ילקו ועל השני שכחות טומאת עונותי שמבקשים לטרוף נפשי כי מצאו בה אחיזה מאשר הוטמאה בחטאות אלו לכן השיבנה מהם בל אמות ויאחזו בה וזהו מכפירים יחידתי: