רוממות אל על תהילים לד:ה

ושמא תאמרו איך תאמר שה' בעצמו היה עמך להצילך אדרבה השטות שהיית מתהולל הצילך לא כן הוא כי ענין השטות היה כי דרשתי את ה' כו' והוא מאמרם ז"ל במדרש שוחר טוב שאמר דוד לפני הקב"ה הכל עשית יפה בעולמך חוץ מן השטות כו' אמר לו הקב"ה חייך שתצטרך לו וכו'. ונבוא אל הענין אמר דוד הלא בהגדילי נסי לפניכם הנה אפשר יצא עתק מפיכם כי השטות הצילני כי לא כן הוא כי אם שדרשתי את ה' וענני על פי דרכי אך לא שהיה השטות המציל והראיה כי הלא אין כבוד זה חדש עמדי כי הלא בלעדי זה מכל מגורותי הצילני הוא בעצמו מכלם מה שלא היה מספיק הוראת שטות וגם לא מלאך: