רוממות אל על תהילים כה:ב

ולא הייתי חושש בצאתה ממני לתתה לך פן תתבייש למעלה על מעשי כי הנה אלהי בך בטחתי שאל אבושה אך חוששני מתת אותה ואמותה הפעם אל יעלצו אויבי לי אם מתי ויחטאו לך כלומר לכן קבל הרצון טוב:

(א) או יאמר הנה נא ידעתי כי בעוני היה חילול ה' ולא יכופר עד אמות והן אמת כי גם שבצאת נפשי אליך בעוני לא תרד שאולה על העון כי אם אדרבה תהיה לה התנשאות לפניך לאחר צער מציאות המות וזהו אומרו למה שאני דוד קטן לפניך בלכת נפשי ממני אליך ה' לא תחסר אלא אדרבא אשא אותה בתתי אותה לך מבהיותה בי כי התנשאות יהיה לה אז מעתה:

(ב) והוא כי למה שאתה אלהי בך בטחתי אל אבושה באותו העולם כי אדרבה הן הוא משוש דרכי באופן שלא צר לי אם אמות מאימת בושה על מעשי שמה אך מה שקשה עלי אם אמותה הפעם הוא אל יעלצו אויבי לי ויחטאו לה':

(א) או יאמר כענין הנראה מספר הזוהר שאומרו נפשי אשא הוא כמוסר עצמו למיתה ויאמר לדוד כלומר מפאת דוד מצד עצמו הנני מוסר נפשי וזהו נפשי אשא והריני ע"י מוסרי עצמי כמת:

(ב) ואחר שאני מחשיב עצמי כמת מעתה הנה תתייחס ליקרא אלהי כי לחשוב כמת אתה מתייחס אלהותך עליו כאשר ביצחק על היותו חשוב כמת בחייו וז"א אלהי אמנם בך בטחתי אל אבושה שאל יעלצו אויבי לי אם אמותה הפעם: