רוממות אל על תהילים קמג:ד

אך שלשת גליות האמורים לא היו ארוכים אך ברביעי הלז האחרון הכביד כי ותתעטף עלי רוחי והוא כי בטבע היה ראוי לשנא רוח אדם אותו אם חוטא הוא כי באה מהיכלי מלכו של עולם בגוף עכור וטמאה לירש גיהנם אמר שעם שחטאתי וטמאתי את רוחי שהיה ראוי תשנא אותי ותשמח לאידי כ"כ היא רעתי שתצטער ותדאג עלי על הנוגע אלי כי ותתעטף עלי רוחי עד גדר שלבי היותר מרגיש דאגת הנפש בתוכי ישתומם לבי על מה שמרגיש מצערה.

או שיעור הכתוב שלבי המרגיש צערה על היות רוחי בתוכו ולא תצא ממני מרוב צערה ישתומם לבי.

או יאמר רוחי כשהיא עולם למעלה ממני בלילה תתעטף לפני קונה על גלותי ובמה ידעתי כי כן הלא הוא ברדתה ותכנס בתוכי בהקיצי ישתומם לבי ואין זה כי אם מאשר תבא מצטערת סמוך לאשר התעטפה במרירות לפניו יתברך ישתומם לבי מצערה: