רוממות אל על תהילים קלז:ו

וכל שכן שאין צריך לומר שאני לא אשכחך כ"א דעי אפוא כי תחלת הגאולה תהיה בזכירתך כי הנה ידוע כי יום הגאולה ליבא לפומא לא גלי' וע"י גלות בפומא תהיה הגאולה לכן דעי כי תדבק לשוני לחכי לבלתי גלותה בפי אם לא אזכרכי ולא עוד אלא אם לא אעלה כו' והוא כי הנה לעתיד ישמח ה' במעשיו מה שעד כה אמרו רבותינו ז"ל שלא שמח ה' בעולמו אם לא בבית המקדש בבנינו ואם נשים לב אל מלת שמחה כלפי מעלה שמבואר אצלנו שהוא הוצאת שפע פנימי חוצה כאדם השמח שמוציא אור צהיבות טוב לבו חוצה בפניו השוחקות ואמר הנה ראש שמחתי בעולמי הוא בית המקדש שהוא ראש עפרות תבל מקום שלעומת שער השמים והנה אעלה באיכות את ירושלים על איכות מה שהוא עתה ראש שמחתי כי הנה בית המקדש העתיד מעשה אלהים יהיה וירושלים תהיה אז איכותה מאשר הוא עתה בהמ"ק:

זכור וכו' אחרי ראותנו ישראל חיבתו יתברך עם ירושלים כמדובר אנו אומרים א"כ אפוא שכ"כ חביבה היא אליך ע"כ תפקוד לרעה את אשר הפליגו בהשחתתה וזהו זכור ה' לבני אדום את יום ירושלים שאמרו ערו ערו יסודותיה עד שום היסוד התחתון עליה על קרקעה לעשותה עיים: