רוממות אל על תהילים קיט:פג

ושמא תאמר שבבלתי מצוא בעצמי עון היה לי כ"כ אריכות אפים לסבול לז"א הן אמת כי הייתי כנאד בקיטור מתכווץ נשרף ומתבקע אלא שחקיך לא שכחתי אשר הם שבלי השיג אדם טעמם יש לנו לסמוך על אל דעות ה' ולקיימם בתם לבב כך דמיתי ענין זה לקיים ולמות בתום לבב על קיום מאמרו ולבי אשית לדעתו כי הוא יודע הטעם ולא אני: