הרוקח יד

וידועים לא יוכלו לכוין הכל בהויתו על כן ה' שמו אך נבין במדעינו יחד כי יהוד אלקינו יהוד אחר אלקי אברהם אלקי יצחק אלהי יעקב המיוחד לאהבהו נשתחוה לו לעובדו בפחד על כן נפשי אויתיך בלילה זכרתיך על יצופי באשמורות אהגה בך כשבא אברם הוא אברהם כשראה את הפלגה חשב איך היה תחלה טרם כל והוא היה בן מ"ח ועסק ג' שנים לבדו עד שאמר לו הקב"ה עסוק עם שם בן נח בן חכם ישמח אב שבשמים וחשב אברהם מיוצרו אשר יצרו ואיך יצר העולם עד שחשב ועשה ברייתא וקראה ספר יצירה וחקר וראה והבין וחקק וחצב וצירף ויצר וחשב ועלתה בידו לסוף נגלה עליו אדון כל והושיבו בחיקו ונשקו על ראשו וקראו אוהבי ושמו בני וכרת לו ולזרעו ברית עולם והאמין בה' ויחשבה לו צדקה וקרא עליו כבוד ה' בטרם אצרך כבסן ידעתלך ולמד ברייתא הנקראת ספר יצירה ואמר דע וחשוב יצור והעמד דבר על בוריו וחשב ויצר על מכונו כי הוא היוצר ובורא לבדו ואין זולתו ומדתו עשר שאין להם סוף עשר ספירות בלימה בלום לבך מלהרהר בלום פיך מלדבר ואם רץ לבך כוב למקום דע וחשוב שהאדון יחיד והיוצר אחד ואין לו שני ולפני א' מה אתה סופר פי' כשתחשוב בלבבך על בורא עולם היאך חכמתו למעלה למעלה עד אין קץ ועמוק עמוק למטה עד אין סוף בס' יצירה עשר שאין להם סוף עומק ראשית עומק אחרית עומק סוב עומק רע עומק רום עומק תחת עומק מזרח עומק מערב עומק צפון עומק דרום ואדון יחיד אל מלך נאמן מושל בכולן על זה אמר החכם וראיתי את כל מעשה האלקים כי לא יוכל האדם למצוא את המעשה אל ישיאך לבך להרהר בעשר ספירות שמניתי רחוק מה שהיה עמוק עמוק מי ימצאנה לבך אל ימהר להוציא דבר אם רץ לבך שוב למקום כהרף עין והשתחוה לו כי הוא אחד ואין שני לו הכנע בשבירת לב לפניו ולפני אחד מה אתה סופר א' היא ראש לכל החשבונות והיא יחידה ולפניה אין מנין והופכת לפניה (א) מן האותיות שהא' פתוחה לימינך וכולן הפוכין לשמאלך ככה לא תדע כלפי אחד להעמיק ראשית לדרוש תחלות היה כל הימים ולהעמיק אחרית יהיה לעולם ולהעמיק טוב שמחשב להיטיב לטובים ולהרע לרעים איך מטיב ואיך מריע איך שוכן בטוב אורך שעורו וכמה גדולה והיאך הוא בעובי הרקיעים ובחושך וכמה תשבחותיו וכבוד על מעלותיו שמסיב ומריע ועת טוב ללדת ועת למות שגוזר על בריותיו וחכמותיו ועסקיו ורום ותחת וד' רוחות וכי אם עד תכלית שדי תמצא הן רעם גבורותיו שיוצא כתיקונו אין אתה יכול לעמוד מי יתבונן הזאת ידעת מני עד אין לך לדרוש אלא מני שים אדם עלי ארץ כדאיתא בבראשית רבה בגדול ממך אל תדרוש ברחוק ממך אל תחקור במופלא ממך אל תדע במכוסה ממך אל תדרוש במה שהורשית התבינן ואין לך חקרי נסתרות כי אם למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ אמר ר' לוי למה נברא העולם בב' מה ב' סתום מכל צדדין ופתוח מצד אחד כך אין לך רשות לדרוש מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה לאחור אמר ר' תנחומא כי גדול אתה ועושה נפלאות אתה אלקים לבדך בראת את העולם בראשית ברא אלקים לא בעמל ולא ביגיעה אלא בדבר ה' שמים נעשו. ואמרינן בפ"א דברכות ברכי נפשי את ה' שאמר דוד כנגד הקב"ה והנשמה שדומין בה' דברים זהו ברכי נפשי שדומה להקב"ה הבן בחכמה כי הוא מלא כל ונעלם מעין כל ואינו נראה ואין לו סוף וחכם מאליו ואין דבר נעלם ממנו בקרבך הלא את השמים ואת הארץ אני מלא ותראה שכינתו ברומו של עולם כדאמרינן בחגיגה בפ' אין דורשין (דף יב) ומלך אל חי רם ונשא שוכן עליהם ובמנחות בפ' הקומץ (דף כס) דבי רב דחטרי לגגי' דחית כלו' דחי ברומו של עולם ובפ' ערבי פסחים (דף קיח) יושב ברומו של עולם כמו נשמה על המוח. בריש מדרש משלי ומושב יקרו בשמים ממעל ושכינת עוזו בגבהי מרומים הוא אלקינו ואין עוד אחר אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאיל הנך, אשכנה באחרית גם שם ידך תקחני. בבראשית רבה אמר ר' אוניא בר סוסיא פעמים שאין העולם ומלואו מחזיק אלהותו ופעמים שהוא מדבר בין שערות ראשו מועט מחזיק את המרובה גושו הנה צמצמן בין בדי ארון הוו יודעין כי אל חי בקרבכם בפ"א דמגילה (דף י) מקום ארון איט מן המדה בריש תורת כהנים את השמים ואת הארץ אני מלא ראה חיבחן של ישראל שגרמו לכבוד המרובה בין שני הכרובים. בבראשית רבה וירא אלקים את כל אשר עשה העליונים והתחתונים בסקירא אחת העוה"ז והפוה"ב קרוב ה' לנשברי לב שויתי ה' לנגדי תפיד בחלום אדבר בו והוא באחד ומיוחד ברא העולם כולו ברצון חפצו נפשו אותה ויעש ולא שלא ברצונו בדבר ה' שמים נעשו הבורא אינו צריך למקום ומכון כי היה קדם כל היות ואין קירות והקורות חוצצין לפניו כי לא היה בורא זיבר שהוא מזיק כנגדו יתברך היוצר ובורא הכל דק מכל דק נפלא ונעלם וחבוי וספון כל דבר בריאה אין שוה לבורא אין שייך בו שיעור וקצב ולא אורך ולא רוחב ולא דמות ולא צורת גולם ולא דיבוק ולא איברים ולא צל ולא אור ולא דמות ולא צורה ולא סיבוב וכפי רצונו משמיע קול לפני כבודו המברך המדמה מצמו כפי צורך השעה יהוד שמו יוד הא וו הא בגמטריא הוא יחיד וכן בא"ת ב"ש מצפ"ץ בגימט' הבורא הוא ההוה בכ"ל הבורא אין לו דמות וצורה ולא מקרה ולא גוף ושתף וסמך ודבק ואין צריך לכלום ולא למעון ולא למקו' ואין דבוק למקום וממלא כל השמים והארץ והים והאויר וכל העולמים ואיך שייך בו לא עמידה ולא ישיבה ולא הליכה ולא סמיכה והוא חי בכחו ויכלתו כל הימים ואין לו נידטד ולא יגיעה ולא פעולת כל הוא בורא כל בלא יגיעה ובלא עמל כל מיני הנבראים וכל עין לא תשורט ולא שזפנו והוא הבורא כי היה פרם כל מכין וקדם לכל ראשון לכל חי וקים גדול וגבור וטרא מלך מהולל ומשובח ואין בו לא תוספת ולא מעוס ולא חסרון ולא יחרון אין קץ להוויתו החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצת לתבונתו אין מספר לגדולתו אין חקר הבורא רואה את הכל עין רואה ואוזן שומע על כן איזה צנוע הצנוע בבית הכסא כדאמר בפ' הרואה וכששוכב עם אשתו כדאמר בנדה (דף פז) וכשהוא יחיד בבית כר"י בפ' כל כתבי הקדש (דף עז) וכקמחית ביומא (דף מו) זהו והצנע לכת עם אלקיך במופלא ממך אל תחקור אין ך שא