רוקח על שיר השירים ג

אותיו':

"פיהו גי' "מלאכי גי' מי"כאל:

"ישקני "מנשיקו' "פיהו ר"ת ימ"פ גי' סיני:

מנשיקו' פיהו ר"ת מ"פ בגי' ק"ך כי משה היה בהר ק"ך יום:

כי טובים דודיך מיין קרי ביה דדיך להניק ד"ת:

מיין מיין המתנסך ע"ג המזבח ולכך סמיך ליה לריח (שמניך) ר"ל לריח ניחוח:

"כי "טובים "דודיך "מיין ס"ת "ימ"כן גי' ק"ך ימים היה משה בסיני:

מיין מ' "יין ר"ל לנסך על גבי המזבח כך מ' יום וזהו מיין. (נראה פירושו כך מ' יום ר"ל כי משה היה ארבעים יום בסיני וכן היין בן ארבעים יום מתנסך על גבי המזבח או מלתא באנפי נפשיה הוא וצריך להגיה ממלת כך בן. דה"ט):

"כי "טובים "דודיך "ס"ת יכ"ם גי' ע' ע' סנהדרין:

(דודיך) דדיך משה ואהרן המניקים תורה לישראל:

לריח שמניך. מיין וסמיך ליה לריח שמניך טובים. ס"ת חכ"ם חמרא וריחני פקחין (והוא מאמר רז"ל הוריו' וב"ב). לריח גי' אברהם אברהם דומה לצלוחית של אפרסמון המונחת בקרן זוית ואין ריחו נודף וכשמטלטלין אותו ריחו נודף כך אברהם שנאמר לך לך ואגדלה שמך ויהא ריחך נודף וזהו שמן תורק (בראשי' רבה). ד"א לריח גי' רמ"ח אלו רמ"ח מצו' עשה:

"שיר לשלמה" ראש וסוף ש"ה "ישקני מיין" ראש וסוף י"ן גי' שס"ה. לר"יח גי' רמ"ח הרי הכל תרי"ג שס"ה לא תעשה ורמ"ח עשה:

לרי"ח ט"ז בקריי' כנגד ט"ז בני אדם הקורין בתורה בשבוע וי"ד תמידין וב' כבשים בשב' הרי ט"ז וכתיב לריח ניחוח:

לר"יח "שמניך יח"שם. משיח:

"ריח "שמניך גי' אברה"ם יצח"ק יעק"ב:

לרי"ח שמני"ך טובי"ם שמ"ן. גי' שמ"ע ישרא"ל ה' אלה"ינו ה' אחד (וצ"ע כי משמע ישראל וכו' חסר שבעה. ונראה כי מספר התיבו' ועם הקריאה יושלם המספר. דה"ט) לריח צדיקים הם ריח טוב:

שמני"ך משכנ"י. משכני העליון. ונתתי משכני בתוככם:

שמניך טובים שמן הרי ב' שמניך א' שמן ב' ר"ל ב' תורו':

ד"א שמניך לשון רבים הרי ג' ג' שמני' הן וג' לוג שמן לתמיד:

תורק. לית. כלומר לא הריק בתורה הרבה לשום בריה כמו לישראל וגרסי' בתנחומא לריח שמניך נתת ריח ומצו' לאדם ולבני נח (שבעה) מצו'. לאברהם מילה ליהודה מצו' יבום. ולנו אתה מריק כל החבי' של שמן וזהו שמן תורק לכך תורק לית (במסור') כלומר לא עשית לבריה ככה כמו שעשי' לי:

תור"ק. קור"ת. קורת רוח שמך לנו וכתיב לשמך ולזכרך תאות נפש:

על כ"ן. כ"ן נפש ע' נפש של יעקב. ושל ע' סנהדרין. וזהו על כ"ן גי' ע' כלומר שמך על אותן ע' נפש וע' סנהדרין על כ"ן ע' אומו' יבואו להתגייר וזהו עלמו', ד"א עלמו"ת אהבוך. "על "מות אהבוך כי עליך הורגנו כל היום:

דבר אחר עלמו' אהבוך. אלו מרים הנביאה וכל הנשים וכתיב ותקח מרים וכו' ותצאן כל הנשים אחריה וכו' וזהו עלמו' אהבוך. את התוף בידה ותצאן כל ר"ת אהב"וך:

עלמות ד' בקרייה על פי המסורה. בנבלים על עלמו' שיר (ד"ה א' טו) וכתיב למנצח לבני קרח על עלמות שיר (תהלים מ"ו) וכתיב בתוך עלמות תופפות (תהלים ס"ח) וכתיב עלמו' אהבוך. בתוך עלמות תופפות בתנחומא נדרש על מרים הנביא' והנשים, וזהו על עלמו' שיר. ועוד על עלמות שיר אלו הנשמו' שהן כבחורו' וכעלמו' והן מצלצלו'. וזהו בנבלים על עלמו' וזהו בתוך עלמו' תופפו'. וזהו עלמו' אהבוך הנשמו':

ד"א קרי ביה עולמ"ות. בב' עולמו' אהבוך:

ולכן כאן ב' פסוקים זה אחר