רוקח על שיר השירים כד

שכינה של הקב"ה במלך שלמה במלך הקב"ה שהשלום שלו. בנות ציון. נשמות ד"א צאינה וראינה לית. "צאנ"ה אותיות הצא"ן וראנה אותיות הנור"א וראנה אותיות נהו"רא וכתיב נהורא עמיה שרי וראנ"ה אותיו"ת ה"ן או"ר בנות ציון המצויינות במצות בעטרה שעטרה לו אמו, בעטרה זה המשכן שהיה מעוטר בזהב ובכסף וכו': ד"א בי"המ. ד"א בעטרה זו היא התפלה שהיא עטרה להקב"ה: בעטרה א' שעטרה ב': ב' חובה ליום והן י"ח י"ח כמניין ל"ו: וזהו שעטרה לו אמו אומתו: ביום כלומר ביום אחד כן בכל יום: ד"א בעטרה ב' עטרה ב' תפילות: שעטרה לו לדרוש כך שעטרה אותיות ט' עשרה הן י"ט ברכות בתפילה שעטרה לו ל"ו צדיקים: ביום חתונתו במשכן: וביום שמחת בבית המקדש חתונתו גי' בבי"ת המקד"ש. שמ"חת גי' צ"יון וירושלים. (נ"ל ירושלם בלא יו"ד ונמצא החשבון מכוון דה"ט) ביום חתונתו בעה"ז. וביום שמחת לבו לעה"ב: ד"א ביום חתונתו לעתיד יהיה כחתן וישראל ככלה: הנך יפה וגומר לצמתך מדבר בכהן גדול שמזכיר השם ביום הכיפורים: הנ"ך אותיות כה"ן מב"עד כד"א וכפר בעדו ובעד ביתו. לצמתך ביום צום ד"א מבע"ד אותיות ב"ם ע"ד הקב"ה עד בישראל "לצמתך גי' תפילי"ן: וזה שסמך לו. שערך לשון שיער על השיער הם: צמתך בא"ת ב"ש היא"ל אותיות אל"יה אליה"ו הנבי"א. ד"א לצמתך בא"ת ב"ש אלהי"ך ועל יחודו אתם מומתים וצמותים ונהרגים וזהו לצמתך נצמתים: ד"א מבעד לצמתך שערך כמו שנאמר שערו היה נראה בין ציץ למצנפת ששם מניח תפילין וזהו מבעד לצמתך