ריב"א על התורה, במדבר כא:ט

ויעש משה נחש נחשת. תימ' שהרי צוהו המקום לעשות שרף שנא' עשה לך שרף. וי"ל לפי שדברו בהקב"ה ובמשה שלח הקב"ה בהם נחשים לכבודו ושרפים לכבוד משה ולכך צעקו בני ישראל ואמרו התפלל וגו' ויסר מעלינו את הנחש אבל על השרף שהיה לכבוד משה לא היה צריך להתפלל מיד ויאמר עשה לך שרף כלומ' בשבילך ונחש לכבודי אמר לא אעשה שרף כי מחלתי להם על כבודי אבל אעשה נחש לכבוד הקב"ה ולכך נא' ויעש משה נחש נחשת וגו' ולא כתו' שרף. כך שמעתי: