כחזה התנופה וכשוק הימין של שלמים שנאכלים לשני ימים ולילה אחד אף בכור כן. כן פרש"י עכ"ל. תימא למה לי הך היקשא תיפוק לי' מגופיה דקרא שנא' בפרשת ראה גבי בכור שנה ושנה. ופרש"י יום אחד משנה זו ויום אחד משנה זו וכו'. וי"ל דהיקשא דשלמים אצטריך לפוסלו ביותר מן ב' ימים: