ריב"א על התורה, ויקרא כז:כא

קדש לה' כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו. פרש"י לא שישוב להקדש בדק הבית ליד הגזבר אלא וכו' אף זו תתחלק וכו' והק' ר"ת מאורליי' לדברי רש"י למה לי קדש לשם כשדה החרם לשתוק מיניה ולא לימ' כי אם לכהן תהיה אחזתו צ"ע. עכ"ל. חרם אשר יחרם מן האדם וגו' היוצא להרג ואמ' אחד ערכו עלי לא אמ' כלום מות יומת הרי הולך למות לפיכך לא יפדה אין לו דמים ולא ערך עכ"ל תימ' דאמרי' בפר' נגמר הדין אמר אחד יש לי ללמד עליו זכות הלה מניף בסודרין והסוס רץ ומעמידן. משמע שאף לאחר שנגמר דינו חזו ליה זכותא ואם כן האומ' ערך היוצא ליהרג עלי אמאי ל"א כלום ועו' משום חומרא דהקדש היה לנו להחזיק בדמי ערכו כדתנן בפ' כל הגט היוצא ליהרג נותנין עליו חומרי חיים וחומרי מתים בת כהן לישראל ובת ישראל לכהן לא תאכל בתרומה. ותירץ ר"ת מאורי' שלפי שיש פתחון פה לבעל דין לחלוק מכח הקושיות הוצרך המקרא למעט האומר ערך פלו' היוצא ליהרג עלי דלא אמ' כלום:

תם ונשלם ספר ויקרא. שבח לאל גדול ונורא. ואתחיל ספר במדבר. בעזרת האל נקי כפים ובר.