ריב"א על התורה, ויקרא טז:יב

ולקח מלא המחתה גחלי אש. תימ' למה הפסיק הכתוב מעשה הקטורת בין שחיטת הפר להזאתו היה לו לעשות כל מילי דבר דקיימ' לן דאין מעבירין על המצות. וי"ל שאם לא היה עושה הקטרת קודם ההזאה לא היה יכול ליכנס לפני ולפנים להזאה דהא כתו' וכסה ענן הקטרת ולא ימות. הא אם לא כסה ימות ואת השעיר תו לא צריך שהרי מתחלה עשאו והרב ר"מ מפונטייש"א ז"ל תירץ שלכך הפסיק הקטרת בין שחיטת הפר להזאת דמו משום כי בענן אראה וגו' שכל זמן שיש ענן אינו נראה כנהנה מזיו שכינה והר"ר יוסף תירץ שלכך הפסיק הקטר' לפי שאלו התחי' הזאת דם הפר היה צריך לגמור כל הזאותיו וכל עבודו' הדם הזאת דם הפר ושעיר על הכפרת (ועל הכפרת) ותערובת שירי הדם על המזבח החיצון ואח"כ חוזר לפנים לקטרת ונמצא עובר על המצות. הילכך מקטיר קטרת תחלה ועושה כל עבודות פנים כאחד הקטרת והזאת פר ושעור. ואח"ך יצא ובא לו לפרכת ולמזבח החצון ואינו מעביר כלל: