ריב"א על התורה, בראשית לב:ו

ויהי לי שור וחמור. פרש"י אביך אמר לי מטל השמים ומשמני הארץ זו אינה לא מן השמים ולא מן הארץ. וקשיא דאמרינן ונתתה כסף בכל אשר תאוה נפשך מה הפרט מפורש פרי מפרי וגדולי קרקע משמע שהבריות קרויות גדולי קרקע. ואומר הר"ר אליקים דרש"י הרגיש בזה בפ"ק דסוטה שפי' שם דבהמה גדולי קרקע נינהו על שם שהארץ מגדלת' במרעה. אבל גדולין מן הארץ לא קרי אלא דבר הצומח מן הארץ ולא בהמות. והביא ראיה מפרק הפועלים דאמרו פועלים אוכלים בדבר שגדולן מן הארץ ואומר מה דיש שגדולו מן הארץ יצא החולב והמגבן אלמא לא קרי להו גדולו מן הארץ עכ"ל: