ריב"א על התורה, בראשית כו:יב

ויזרע יצחק בארץ ההוא. פרש"י אע"פ שאינה חשובה כארץ ישראל עצמה ולא כארץ ז' גוים כלומ' ארץ פלשתים היה מארץ ישראל דאם לא כן לא היה יצחק גר בה לפי שהוא עולה תמימה אבל מ"מ לא היתה עקר ארץ ישראל והיינו דקאמ' רש"י אע"פ שאינה חשובה כארץ ישראל שהיא ארץ ז' גוים:

מאה שערים. פרש"י שאמדוה כמה היתה ראויה לעשות וכו'. ורבותינו אמרו אומד זה למעשר היה עכ"ל. פי' חזקו' שמה שפרש"י אומד זה למעשר היה ר"ל שעשתה על אחת שאמדוה מאה אלף. והר"ל אומר זה שאמדוה כמה ראויה לעשות ועשת על אחת מאה זהו מעשר שלה בלבד שעלה על אחת מאה שאמדוה כלה הרי שעשתה על אחת אלף לפי זה. ואמנם אי אפשר לומ' כן על פי הבריית' דאיתא התם וימצא מאה שערי' מלמד שהעמידו אותה ועשתה כמאה שהעמידו אותה. והלא אין הברכה מצויה לא בדבר המנוי ושקול ומדוד ומפני מה מדדו אותה מפני המעשרות עכ"ל הבריית' משמ' מ"מ שמה שפרש"י אומד זה למעשר היה ליתן טעם למה אמדוה והכי ר"ל רש"י שנת בצורת היה והיה אומד כמה ראויה לעשות מפני המעשרות כדי להקדים מתבואתו מעשר לעניים וגם שמעתי כן מהר"ר אליעזר והיה אומר שבסוף מסכ' סוטה משמע כן: