ריב"א על התורה, בראשית יח:יג

ואני זקנתי. פרש"י שנה הכתוב מפני השלום שהרי היא אמרה ואדני זקן. והקש' חזקוני מה שנה הכתו' הרי היא אמרה אחרי בלותי וגו'. ותירץ דכך אמרה שרה אפשר להיות לי תקנת לידה שאחרי בלותי היתה עדנה ובחרות כי פרסתי נדה אבל כל זה אינו שוה לי שהרי אדוני זקן ואיך אתעבר עוד וא"כ תלתה הזקנה לאברהם והיינו מה ששנה הכתוב. אך אין זה כפרש"י שפי' בענין אחר אחרי בלותי היתה לי עדנה ומ"ע לא קשיא שהרי לא הזכירה לשון זקנה על אברהם וא"כ זהו מה ששנה הכתו' ושוב מצאתי כן בתוספות טו"ך בסוף הבא על יבמתו:

למה זה צחקה שרה. תימ' שהרי אברהם נמי צחק ולמה לא הקפיד עליו הכתו'. כבר כתוב הצורך בסוף פ' לך לך: