ריב"א על התורה, שמות ד:יא
Riva on Torah, Exodus 4:11 · ריב"א על התורה · free full Hebrew text
Open in the reader →מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור. תימא בכל המומין הללו יש דבר וחלופו שמדבר חלופו של אלם. ופקח חלופו של עור. אבל בחרש אינו כן והיה לו לכתוב או שומע או חרש כי חרש חלופו של שומע. ומפרש בפשטי ר"מ מקוצי שפקח חלופו של חרש ושל עור ומוסב הוא לשניהם והעד לדבריו שכתוב פקוח אזנים ולא ישמע וכתוב לפקוח עינים עורות הרי לך לשון פקח על אוזן ועל עין:
או מי ישום אלם. פרש"י עשה פרעה אלם שלא נתאמץ במצותך להרוג אותך. אומר הר"ר אליקים שלכך פירש רש"י דלפי פי' צריך לומר שישום לשון הוה כמו ככה יעשה איוב דאם לא כן היה לו לכתוב מי שם אלם:
או עור. פרש"י מי עשאם עורים שלא ראו כשברחת מן הבימה ונמלטת. וקשיא לחזק' שהרי לעיל פרש"י עצמו גבי וישמע פרעה שמסרו לקוסטינר ולא שלטה בו החרב. ואומר הר"ר אליקים דשמא אף לאחר שנמסר להריגה ולא שלטה בו החרב לא הוציאוהו מבית האסורין אלא הוליכוהו לבימה לראות ולהבין דרך שימיתוהו בו כי היו סבורין שהיה מכשף ולא השליט החרב בשביל כשוף ומאותה בימה ברח משה ונמלט ואז לא ראוהו עבדי פרעה: