ריב"א על התורה, שמות כא:כב

ענוש יענש. פרש"י לשלם דמי ולדות לבעל. וא"ת אמאי אינו נהרג על הולדות שהרג וכי תימ' שמא נפלים נינהו א"כ תקשי לך גבי ואיש כי יכה כל נפש אמאי הוא נהרג שמא טרפה וכי תימ' דסמכינן ארובא ורובא לאו טרפות נינהו כדאי' פ"ק דחולין הכא נמי אית לן לסמוך ארובא דרובא לאו מפילות נינהו וא"כ לחייב מיתה נוגף אשה על הולדות שהרג. וי"ל דאין חייבין מיתה על שום בריה עד שיצא לאויר העולם כדמוכח בערכין כפ"ח. וא"ת והלא נהרג עליו דכתי' שופך דם האדם באדם דמו ישפך ואמרי' איזה הוא דם האדם שהוא באדם הרי זה עובר שבמעי אמו ומי איכא מידי דבן נח מוזהר עליו וישראל לא. וי"ל שאני בן נח דאזהרתו זו מיתתו ולכך נהרג על מה שישראל אינו נהרג: