ריב"א על התורה, שמות יב:מה

תושב פרש"י זה גר תושב ושכיר זה העכו"ם ומה ת"ל והלא ערלים הם ונאמ' וכל ערל לא יאכל בו אלא כגון ערבי מהול וגבעוני מהול והוא תושב או שכיר עכ"ל. ור' היה תמה על לשונו דהא אימעוט עכו"ם מכל בן נכר כמו שפרש"י וקרא דובכל ערל איצטריך למי שמתו אחיו מחמת מילה. וא"כ היה לי לפרש והלא ערלים הם וכתוב כל בן נכר לא יאכל ושמא נקט הפשוט יותר וכן דרך התלמו' כמו בנעורי' בית אביה כל שבח נעוריה לאביה אע"ג דלאו מהאי קרא אפקי' כך נראה לר':