ריב"א על התורה, דברים לב:מג

ונקם ישיב לצריו. פירש"י על הגזל ועל החמס כענין מצרים לשמה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה מחמס בני יהודה וגו' למען לא יפליא בעיני רואי דברי רש"י הרי סוף אותו פסוק מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקי בארצם א"כ אין זה החמס אלא שפיכות דמים בעבור כן הוצרכתי לכתוב שבסוף מס' ב"ק דורש ר' יוחנן מאותו פסוק כל הגוזל את חבירו אפילו שוה פרוטה מעלה עליו הכתוב כאלו נוטל נשמתו הרי לך שהכתוב מדבר בחמס אעפ"כ שכתוב בו שפיכות דמים. כ"פ ר"ת מאורליינא"ס:

וכפר אדמתו עמו. כלומר כאשר נקם ישיב לצריו אז וכפר אדמתו עמו כמו שנא' ולארץ לא יכופר לדם וכו' כי אם בדם שופכו אך כאשר ישופך בה דם הרוצח אז לארץ יכופר ורש"י פי' בע"א: