ריטב"א על יבמות נא.

מספיקא ליה וכו' עד איתיבי' אביי ומודה ר"ג וכו' עד ואס"ד מספק' ליה לר"ג תהוי הך כביאה לכתחלה ותקנ' דתנן הבעילה וכו' פרש"י ז"ל דממ"נ אין אחר ביאה פסולה כלו' כי אם המאמ' שקודם הביאה קונה קנין גמור הרי אין הביאה שאחריו כלום וכ"ש הגט וכן אם הגט שלפניה דוחה דחויה גמורה הרי אין הביאה ומאמר שאחריה כלום ואם המאמר הראשון אינו קונה כלל והגט הראשון אינו דוחה כלל כמאן דליתנהו דמי והוי' לה ביאה בתחלה ותיקנו דתנא וכו' ובדאי דלהאי פירושא לא בא לשונו של אביי בדקדוק דהיכי נקט בהדי' דתהוי הך ביאה בתחלה ותיקנו בהא לכשת"ל דלעולם ראשון קונה וגט ראשון דוחה אין ביאה זו ביאה שבתחלה והכי הל"ל ואס"ד מספקא ליה מתני' לא הוי אחר ביאה פסולה כלום אבל י"ל דלישנא קלילא נקט ולא בעי למנקט אלא ההוא טעמא דהוי ביאה בתחלה משום מתני' דהביאה בזמן שהוא בתחלה:

וא"ת ולימא ליה דאע"ג דאיכא טעמא דממה נפשך מ"ט גזרו בביאה פסול' זו שיהא אחריה כלום גזירה משום ביאה אחר ביאה כדאמרינן לעיל וי"ל דכיון דלר"ג איכא טעמא דממה נפשך דרויחא ככוליה תלמודא אי משום ההיא גזרה מסתיי' לגזור בביאה עצמה שיהא צריכה חליצה עם הגט ולא לדחות בידים טעמא דממה נפשך לגמרי ור"ח ז"ל מפרש ואס"ד מספקא ליה תהוי הך ביאה בתחלה דכיון דמאמר או גט הם מדרבנן והם ספק אתיא ביאה ודאית דאורית' ודחייא ספקא דרבנן והויא לה ביאה בתחל' ונכון הוא פי' זה אלא שהירוש' פי' כדפרש"י ז"ל וכדכתיבנא:

אלא אמר אביי פשיטא ליה לר"ג דגט דחי וכו' פי' דלר"ג פשיטא ליה שהמאמר יש מקום שהוא קונה ויש שהו' משייר וכן הגט דוחה בקצת ומשייר בקצת:

ומיהו אמור רבנן דבחד צד ובחד תכסיסא ליקנו כי אין המאמר מוסיף כלו' על מאמר ולא וכו' אחד גט בין ממנו בין משאר אחין בין באותה יבמה בין בצרתה דביתר כנטול דמי ורבנן סברי דודאי לדידיה גופי' ובאות' יבמה לא תקון אלא חד מאמר או חד גט אבל כל חד וחד תקינו רבנן ליה גט ומאמר וה"ה לכל חדא וחדא מינייהו אפי' מיבם אחד והיינו דאמרי רבנן שיש מאמר אחר מאמר וגט אחר גט ליבם א' בב' יבמות או לב' יבמין ביבמה אחת והא דפרישנ' טעמא דרבנן דאע"ג דלדידן לא קשה לן אלא טעמ' דר"ג אפ"ה מכיון דפריש טעמא דמסתבר לה"נ פריש נמי טעמא דרבנן והכין אורחא דתלמודא:

והך ביאה פסולה וכו' פי' השתא הדר לפרושי טעמא דר"ג דפתח ביה דמודה בגט אחר מאמר:

ואלו ביאה אחר מאמר מהניא פי' כדקתני שיש גט אחר ביאה ומאמר ויש מאמר אחר ביאה וגט דאע"ג דביאה פסולה ההיא מ"מ מהניא להצריכה גט וגריעה ממאמר:

דאלו מאמר אחר גט לר"ג קניא ליה לכוליה שיורא דגט פי' דאי הדר עביד מאמר אחר בשלישית לא מהני כלל ומנא תימר' מדתני מילתא פסיקתא במתניתין שאין מאמר אחר מאמר ולא קתני בבריתא בהודאות דר"ג ומודה ר"ג שיש מאמר אחר מאמר וגט אלמא אין מאמר אפי' לאחר מאמר פסול:

ואילו ביאה אחר הגט לא קניא לכוליה שיורא דגט פי' דהא חייל מאמר אבתרא וכדתניא לעיל שיש מאמר אחר ביאה וגט ורש"י ז"ל מוסיף עוד שיש ביאה אחר ביאה וגט מדקתני הביאה שהיא בזמן בתחלה אין אחריה כלום ולא קתני בזמן שהיא באמצע אין אחריה ביאה ויש חולקי' עליו ז"ל ומיהו לד"ה אליבא דר"ג אין אחר ביאה פסולה דבר שיהא כעין מה שהוא קודם ביאה רצו' לומר שאין מאמר אחר ביאה ומאמר ולא גט אחר ביאה וגט דלר"ג בחד צד תקון רבנן מאמר או גט לומר תהוי תיובת' דשמואל דאמר חלץ לבעלת הגט וכו' ומ"ה דהוה מצי לאקשויי לסיפא דאמרי' דשמואל דאמר חלץ לבעלת מאמר לא נפטרה צרה והא ר"ג עשה מאמר בזו ובזו קאמר דחולץ לראשונ' אלא חדא מינייהו נקט והא דלא פרכינן מדרבנן דאמרי וחליצה לאחת מהן כבר פרש"י ז"ל הטעם דלדידהו כיון דיש גט אחר גט תרוייהו גרועות בשוה וכיון דכי הדדי נינהו לד"ה פטורה ופטרה צרת' אבל לר"ג אותה שנתן גט בראשונה גריעה טפי שפוסל בקרובותיה והשני' מעולה ממנ' וא"ה חליצה פסולה פטרה לאידך דהויא מעולה כדפי' בפ' ד' אחין ופרקינן כי קאמר שמואל אליבא דמ"ד יש זיקא ר"ג סבר אין זיקא דכיון דאין זיקא בחליצה גריעה סגי לאפקועי אעפ"י דעדיפא מינ' כיון שהיא כשרה מן התורה וכבר פירשנו בפ' ד' אחין דהא אתו כפום מסקנא דרב אשי דהתם ושם פי' יפה בס"ד: