ריטב"א על סוכה נג.

תנא אשה בוררת חטים מאור של בית השואבה תימה והיאך היא נהנית מאור זה תירצו בירושלמי דהא קי״ל קול וריח ומראה אין בהם מעילה ואין זה מספיק דהא אמרינן בגמרא דילן בפרק כל שעה מעילה הוא דלית בהו הא איסורא איכא וי״ל דבוררת לאו דוקא אלא שיכולה לברור:

אם אני כאן הכל כאן. ‎ פי׳‎ ‎כנגד השכינה הוא אומר שאם השכינה בינינו הכל יבואו והוי יודע שכל השמחה היתיר׳‎ היתה בהלל ולהודות לה׳‎ על הטובה שעשה לישראל להשרות שכינתו בתוכנו וגם כנגד הע״ה הניתן לצדיקים ולפיכך לא היה אלא ע״י גדולים וחסידים שלא יראה כקלות ראש וכשמח׳‎ בחורים וזהו ששנינו חסידים ואנשי מעשה היו מרקדין לפניהם באבוקו׳‎ של אור ואומרים דברי שירות ותשבחות והלוים עונים בכנורות ובכל כלי שיר בלי מספר והיו עומדין על ט״ו מעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים שעליהם הלוים עומדים לשיר שירה זו של בית השואבה דאלו שאר שירין על הדוכן כדאמרינן במקדש:

עמדו שני כהנים על שער העליון היורד מעזרת ישראל לעזרת נשים. פי׳‎ השער הוא בראש המעלות ועזרת נשים בסוף המעלות ושתי חצוצרות בידם של כהנים:

קרא הגבר. ‎ פי׳‎ ‎הכרוז שהיה קורא תמיד עמדו כהנים לעבודתכם ולוים לדוכנכם וישראל למעמדכם וכן מפורש בפ״ק דיומא:

תקעו והריעו ותקעו. פירוש להרבות בשמחה והוי יודע שאע״פ שמתחילין להתעסק במילוי המים מקריאת הגבר קודם עלות השחר מתכוונין היו כשבאים מן המים שלא יכנסו למקדש עד שיאיר מזרח שכלי שרת אין מקדשין את המים אלא במקומן כדכתיבנא לעיל ואלו נכנסין שם קודם האיר המזרח היו מתקדשין לאלתר ונפסלין בלינה כדאיתא בזבחים:

הגיע למעלה עשירית בגמרא מפרש לה:

אמטינהו למחוזא דלוז. פי׳‎ קבלה היתה בידם שאין מלאך המות נכנס שם:

הא דאמרינן שבועה שלא אישן כו׳‎. פי׳‎ במקומו בנדרים: