ריטב"א על סוכה יג.

אמר רב גידל אמר רב האי אפקותא דדיקלא. פירוש הדקל שמוציא ענפים בשרשי סביבותיו וכלן אגודות בחוט בידי שמים וקי״ל מסככין בהן ולא מיתסרא משום חבילי עצים דאע״ג דאגידי אגד בידי שמים לא שמיה אגד וק״ל לרבנן ז״ל דהכא אמרינן דאגד בידי שמים לא שמיה אגד ואלו במס׳‎ פרה תנן אזוב שיש בו ג׳‎ קלחים כא׳‎ מפסגו ואוגדו אגדו ולא פסגו לא אגדו ולא פסגו כשר והא התם דכי לא אגדו ולא פסגו אלא שהוא אגוד מעצמו בידי שמים כשר ואע״ג דבאזוב דכ״ע צריך אגד כדאיתא לעיל אלמא אגד ביד׳‎ שמים שמיה אגד ור׳‎ זרחיה תירץ דודאי אגד בידי שמים שמיה אגד אבל הכא בגזירת חבילין אקילו רבנן ולא גזרו באגד בידי שמים משום גזירת אוצר ולא מחוור דהא חזינן בסמוך דמייתינן ראיה לאגד בשנים דהכא אי הוי אגד או לא מפלוגתא דר׳‎ יוסי ורבנן גבי אזוב אלמא כל דגזור רבנן הכא כעין ההוא דאוריי׳‎ גזור. ולפירוש שכתבתי למעלה בשם מורי נר״ו ל״ק דהא אזוב אינו צריך אלא אגד ביד ואין אגד בחוט מעכבו ולפיכך אמרו שאף על פי שפסגו ולא אגדו כשר ואף על פי שאגד בידי שמים לא שמיה אגד לית לן בה דהא אין אגד מעכב תדע דקתני התם בהדי פסגן ולא אגדן כשר דאע״ג דליכא לא אגד שמים ולא אגד אדם כשר ומיהו אנן הא כתיבנא דודאי אזוב דמצרים צריך אגד גמור בחוט כדאיתא לעיל ומתני׳‎ דמסכת פרה באזוב של פרה היא שנויה דלא כתיב ביה אגודה ואע״ג דכתיב קיחה קיחה רבנן סברי דלא גמרי׳‎ קיחה מאזוב דמצרים לאזוב דפרה תדע דהא לא גמרי קיחה קיחה דלולב מאזוב כדאיתא לעיל ואלו הוו גמירי ג״ש דקיחה קיחה בין ללולב בין לאזוב דפרה הוו גמרי ליה לפום מאי דנקטי׳‎ מדרבנן ומוכח בתלמוד בכמה דוכתי דג״ש דגמירי אינה אלא במלות סתם ולא בפרשיות ידועות אלא ודאי דרבנן לא גמירי ג״ש דקיחה קיחה כלל לענין שיהא אגד מעכב אלא לענין שיהא לולב ואזוב פרה ראוי לאגד הן בשלש׳‎ קלחים הן בשנים והיינו דפליגי רבנן ור׳‎ יוסי באזוב דפרה תחלתו כמה כדאיתא לקמן ומאי דתלי תלמודא מלתא באגד לאו משום דאגד מעכב דא״כ לא אגדן ופסגן אמאי כשר אלא לומר דצריך שהיה ראוי לאגד מן התורה א״נ דרבנן ורבי יוסי התם דפליגי אמתניתין דפר׳‎ דס״ל דאזוב צריך אגד ס״ל כרבי יהודה דגמיר קיחה קיחה גבי לולב וה״ה גבי אזוב דכי הדדי נינהו ולדידהו אגד בידי שמים לא שמיה אגד ואם אגדן ולא פסגן פסול וכ״ש פסגן ולא אגדן והרי זה מבואר ואע״ג דאגד להו אגד בחד לא שמיה אגד פירוש אגד בדבר שהוא אחד ואגוד בעצמו כמאן דליתא דמי ולא שמיה אגד ואין בו משו׳‎ גזירת חבילין:

אמר רב חסדא אגד בחד לא שמיה אגד בשלש שמיה אגד. פירוש אם אגד שלשה דברים שמיה אגד ונקרא חבילה לענין סוכה ג״כ שנים פלוגתא דרבי יוסי ורבנן גבי אזוב דפרה ואסיקנא דלרבנן מצות אזוב מן התורה לעכב בג׳‎ דבלאו הכי לא שמיה אגד ולר׳‎ יוסי שנים מן התורה הוי אגודה ושלשה מדרבנן וקי״ל כרבנן הלכך כל שאגד שלשה עצים כאחד הויא חבילה ואין מסככין בו כרב חסדא ופליגא גמר׳‎ דילן אהא דאמרינן בירושלמי הכא שאין חבילה פחותה מעשרים וחמשה זרין ויש שסבורין לומר דלא פליגי דהא רב חסדא נמי כ״ה זרין יש אלא שהם בג׳‎ ענפים כעין אפקותא דדיקלא ואף על גב דיליף דלא ליהוו בענף אחד ולא בשנים לרבנן דאגד בחד או בשנים לא שמיה אגד לא גמרינן מפלוגתא דאזוב אלא לענין ב׳‎ וג׳‎ אבל ג׳‎ דהתם ג׳‎ קלחים ממש והכא ג׳‎ ענפים גדולים בני כ״ה זרין. ול״נ דתנן מצות אזוב ג׳‎ קלחים ובהם ג׳‎ גבעולין פי׳‎ גבעול א׳‎ לכל קלח לאפוקי מדרבי יהודה דבעי התם שלשה גבעולין לכל קלח ודכ״ע אין מזין בקלחים אלא בגבעולין:

שיריו שנים. פירוש אם נפל אחד ונשתיירו שני קלחים כשרה וגרדומיו של גבעול כל שהוא דאע״ג דנשר אם נשאר ממנו כל שהוא כשרה ואית דמפרשי לה אפילו נשאר מן הקלח עצמו כל שהוא ול״נ דקלח בלא גבעול כלל לאו כלום הוא: