ריטב"א על פסחים י:

אמר רבא עכבר נכנס וכו'. כתב הרי"ט ז"ל כללא דשמעתא דכל היכא דאמרינן את"ל הלכה היא שכן מסורה בידינו מיד הגאונים ז"ל בכל מקום וכל היכא דלא אפשיט לקולא דספיקא דרבנן היא ובביטול סגי ליה ע"כ: והא דאמרינן נכנס ומצא פירורין. פי' הרי"ט והרא"ש ז"ל שיש בפירורין כדי כל הככר דאל"כ אעפ"י שדרכו של תינוק ליפרר למה אין צריך בדיקה דלמא לא אכליה כוליה אלא ודאי כדאמרן:

בודק בי"ד לא בדק בי"ד יבדוק בתוך המועד וכו'. עיקר הפי' כמו שפי' הרב אלפסי ז"ל תוך המועד דהיינו תוך הפסח דהיינו חולו של מועד ולאחר המועד לאחר הפסח והא דבדיק ליה לאחר הפסח משום דאסור בהנאה משום חמץ שעבר הפסח וחייב לבערו כדי שלא יכשלו בו דודאי מחליף ליה חמץ בפסח ואע"ג דמסתמא רבנן כר' שמעון ס"ל דחמץ אינו אסור מן התורה אלא מדרבנן דקתני הואיל ועבר עליו בבל יראה ובל ימצא והכא לא עבר עלי'. הא פרישנא דעבר לאו דוקא אלא הואיל וראוי לעבור עליו ע"כ להרי"ט ז"ל. והרא"ש ז"ל כתב דהכא נמי קנסוהו לאוסרה עלי' הואיל ולא בדק ובא לידי שגגת בל חמאה ורש"י שלא רצה לפרש שיבדוק לאחר הפסח אזיל לטעמי' שפי' טעם הבדיקה שלא יעבור בבל יראה ובל ימצא: