ריטב"א על נדה נט:

פרק תשיעי האשה שהיא עושה מינקת נמי דילמא בתר דתמו מיא אתיא דם. מסתברא דלר״ש דוקא קאמר דכיון דאיהו האיש אפי׳ בא בשעת צרכים ניחוש נמי כל היכא דאיכא למיחש אבל לר׳ יוסי כיון דבשעת צרכים אתא דם חזקה עם המים בא ואפי׳ נמצא על שפת הספל כיון דאמר רב שמעון חזקת דמים מן האשה לא שנא עומדת ל״ש יושבת וא״ת א״כ בעיא קמיתא דבעי יושבת מה לי א״ר שמעון לפשטה ממתני׳ ואמאי שבקה ופשט מבריתא י״ל דבריתא ניחא ליה דמפרשה בהדיא ביושבת וא״נ לאו בריתא הוה אמינא דכל כי האי לא אמרינן חזקה אבל השתא דמתניא בריתא שמעינן דבכל ענין אמרי׳ חזקת דמים מן האשה.

אמר רב בנכרית הרואה. פי׳ לאו רואה ממש בעינן שאלה קאמר דא״כ מאי שנא נכרית אלא הרואה הרגילה לראות קאמר ולאפוקי ראויה לראות ולא שראת'.