ריטב"א על נדה נג.

אשכחתינהו וכו'. כלל הלכה זו דכל בדיקה האמורה כאן היינו בדיקת עצמה דוקא כדמפרש ואזיל וכל שלא בדקה בבין השמשות דמר או דמר חוששין שראתה בו ראיה א׳ ועלתה לשתים לפי שהוא מן היום ומן הלילה וימים מחלקין כדאיתא לקמן והתם בפ׳ במה מדליקין.

והא דפרכינן והא לא בדקה לאו מסברא פרכינן לה דהא ר׳ חנינא בן אנטיגנוס דלא חייש לה אעפ״י שלא בדקה ומשום דכתמין דרבנן אלא דפום טעמא דהני קראי פרכינן לה דכיון דחיישי לראיה מרובה במקום א׳ ראוי להם לחוש גם לזו ומעיקרא קס״ד דנראין לי קאמר ופרקינן דנראין דברי האחד לחברו קאמר ומיהו באידך בתרייתא א״א לתרץ כן מדלא קתני בה אלא ונראין חד. והא דאמרינן דבין השמשות דר׳ יוסי לר׳ יהודה בן אגרא לילא הוא איכא למידק דהא משמע דר׳ יוסי גופיה קאמר לה וי״ל דאיהו ס״ל שלא נחלק ר׳ יוסי לעולם על בין השמשות דר׳ יהודה ופליג אמתני׳ דפ׳ במה מדליקין.