ריטב"א על נדרים לא.
Ritva on Nedarim 31a · ריטב"א על נדרים · free full Hebrew text
Open in the reader →מתני' הנודר משובתי שבת אסור בישראל ואסור בכותים. פירוש ומותר באומות מקיימי שבת ואוקימנא דמתני' מיירי במצווה ועושה וישראל וכותים מצווים בשביתת שבתות ושובתים בו אבל נכרים אף על פי ששובתים אינם מצווים והאי תנא סבר דכותים גרי אמת הם:
מאוכלי השום. פירוש בלילי שבת לצורך עונה שהיא מלילי שבת ללילי שבת כדדרשינן [כתובות דף סב:] אשר פריו יתן בעתו זה המשמש מטתו מלילי שבת ללילי שבת:
אסור בישראל ואסור בכותים. שנוהגים באכילת שום בלילי שבת ומצווים ועושים:
מעולי ירושלים אסור בישראל. פירוש שישראל מצווין שעולין לרגל ומותר בכותים שמצווין ואינם עושים:
קונם שאני נהנה לבני נח מותר בישראל ואסור באומות העולם. פירוש שאומות העולם קרויין בני נח אבל ישראל על שם אברהם מיקרו: שאני נהנה לזרע אברהם אסור בישראל ומותר באומות. שאפילו בני עשו אינם נקראים זרע אברהם דכתיב כי ביצחק יקרא לך זרע ביצחק ולא כל יצחק:
שאני נהנה לישראל לוקח ביותר ומוכר בפחות. אוקימנא מתני' בגמרא בזבינא מציעאה. פי' דזבינא הוא באחד משלשה דרכים האחד זבינא חריפא והוא הדבר הצריך לבני אדם באותו זמן ובאותו מקום וקופצין עליו לוקחין וכל כה"ג כשהוא נמכר בשוויו חשיב הנאת לוקח ולפיכך אם הלוקח מודר הנאה מן המוכר אינו לוקח ממנו בשוויו דהא מהני ליה אלא לוקח ביתר אבל אם המוכר מודר הנאה מן הלוקח מותר למכור בשוויו או פחות אבל לא ביתר. והשני זבינא דרמי על אנפיה פירוש שמוטל לפני המוכר ואין קופצין עליו לקוחות והוא נואש ממכירתו עכשיו והאי כשנמכר בשוויו הוי הנאת מוכר ולפיכך כשהמוכר הוא המודר מן הלוקח אינו מוכרו לו אלא בפחות משוויו דהא מתהני מיניה דלוקח אבל כשהלוקח מודר מן המוכר לוקח בשוויו או יותר אבל לא בפחות. והשלישי זבינא מציעא והוא הדבר הבינוני שאינו לא חריפא ולא דרמי על אנפיה והאי כי מזדמן בשוויה חשיב הנאת מוכר והנאת לוקח והיינו מתני' שאם אמר קונם שאני נהנה מראובן לוקח ביתר ומוכר בפחות אבל אינו לוקח ולא מוכר בשוויו דמכירת זבינא מציעאה בשוויו הנאת מוכר ולוקח היא הילכך בין שיהא המודר הזה מוכר או לוקח מראובן בשוויו הא קא מתהני מיניה אלא לוקח ביתר ומוכר בפחות וכן אם אמר קונם שישראל נהנים לי שחברו מודר ממנו הנאה לוקח בפחות ומוכר ביתר דאי זבין או מזבין בשווייה הא מתהני חבריה מיניה וכבר פירש זה רבינו ז"ל בהלכה:
והלוקח כלי מן האומן לבקרו ונאנס בידו אם זבינא חריפא חייב. דהנאת לוקח היא ושואל הויא ובזבינא מציעא הויא שומר שכר ובזבינא דרמי על אנפיה שומר חנם וכבר פירשתי זה במסכת בבא מציעא: